כרתי על שולחן ערוך יורה דעה ק״ה

מהדורה: כרתי ופלתי, וורשא תרל"ח

« כרתי על שולחן ערוך יורה דעה ק״ד כרתי על שולחן ערוך יורה דעה ק״ו »

1 דין איסור שנפל לתוך היתר. ובו י"ד סעיפים: איסור שנשרה עם היתר מעת לעת בצונן מקרי כבוש והרי הוא כמבושל ונאסר כולו אבל פחו' מכאן בהדחה סגי: הגה וכל מקום דאמרינן כבוש כמבושל אפילו מה שחוץ לכבישה אסור דע"י הכבישה שלמטה מפעפע למעלה כמו בבישול ויש מקילין במה שבחוץ ארוך כלל ל' וספק כבוש אסור מלבד בבשר עם חלב דאזלינן לקולא דמן התורה אינו אסור רק בבישול ממש שם ורש"ל: ואם הוא כבוש בתוך ציר או בתוך חומץ ד"ע אם שהה כדי שיתננו על האור וירתיח ויתחיל להתבשל הרי הוא כמבושל ובפחות משיעור זה לא נאסר אלא כדי קליפה וע"ל סימן ע' מדין בשר שנפל לציר:

2 חום של כלי ראשון שהיד סולדת בו מבשל ואוסר כולו אבל חום של כלי שני אינו מבשל ויש אומרים שגם כן אינו מפליט ולא מבליע וי"א דמכל מקום הוא מפליט ומבליע ואוסר כדי קליפה וראוי לחוש ליזהר בדבר לכתחילה וע"ל סי' ס"ח סעיף י"ג אבל בדיעבד מותר בלא קליפה ובהדחה בעלמא סגי ועיין לעיל סימן ס"ח צ"ב וצ"ה נתבארו דיני כלי שני ועירוי:

3 נפל איסור חם לתוך היתר חם דכלי ראשון או אפי' איסור צונן לתוך היתר חם הכל אסור דתתאה גבר על העליון ומחממו עד שמפליט בתחתון ואין צריך לומר דהיתר צונן לתוך איסור חם שהכל אסור אבל אם העליון חם והתחתון צונן אינו אוסר אלא כדי קליפה אפילו אם העליון החם איסור: הגה וכל זה לא מיירי אלא בחום כלי ראשון כגון מיד שהסירה מן האש מניחו עם ההיתר אבל אם כבר מונח בכלי שני ואחר כך מניח ההיתר אצלו או עליו אינו אוסר כלל דכלי שני אינו אוסר כמו שנתבאר כך משמע מלשון הר"ן ואם הניחם זה אצל זה אם שניהם חמים מחום כלי ראשון הכל אסור ואם האחד צונן ההיתר צריך קליפה במקום שנגע ארוך כלל כ"ט ד"ב והגהת ש"ד איסור שהניחו בכלי היתר או להיפך אמרינן ביה גם כן דין תתאה גבר כמו בב' חתיכות שם כלל ל"ו ועיין לעיל סימן צ"ד אם חתך בשר בסכין חולבת. אסור לערות מכלי שיש בו שומן כשר לנר דולק שיש בו חלב או שומן איסור ג"ז שם ומרדכי פכ"ה ועיין בתשובת מהרי"ל ובפסקי מהרא"י סימן ק"ג ובדיעבד אין לחוש ארוך:

4 במה דברים אמורים כשנפל לתוך התבשיל מפני שהרוטב מוליך פליטת האיסור ומערבו בכל התבשיל אבל איסור בין חם בין קר שנפל על הצלי שאצל האש אינו אוסר אלא כדי נטילה שהוא כעובי רוחב אצבע לפיכך ירך שצלאו בגידו או חתיכת איסור שצלאה עם חתיכת היתר ונוגע זה בזה צריך להסיר כדי נטילה סביב הגיד וכן מן החתיכה מקום שנגעה בחתיכת איסור וכן אם נפל איסור על חתיכה שבקדרה שהיא חוץ לרוטב ולא ניער הקדרה ולא כיסה אותה אינו אוסר אלא כדי נטילה אבל אם היא ברוטב לרש"י כולה ולר"י אפילו מקצתה או אפילו כולה חוץ לרוטב וניער או כיסה הקדרה הרוטב מפעפע הטעם ומערבו ונכנס בכולו:

5 במה דברים אמורים שאין הצלי אוסר אלא כדי נטילה בירך עם גידו וכיוצא בו דבר כחוש שאין בו כח לפעפע בכל החתיכה אבל גדי שמן שצלאו בחלבו אם אין בכל הגדי ששים כנגד כל החלב שבו אסור לאכול אפילו מראש אזנו שכיון שהוא שמן מפעפע בכולו אבל אם הוא כחוש אף על פי שאין בו ס' כנגד כל החלב שבו אינו אוסר אלא כדי נטילה שהחלב של בהמה כחושה כחוש הוא בטבעו ואינו מפעפע ואפילו חתיכת האיסור כחושה וחתיכת היתר שנצלית עמה שמינה האיסור מפעפע בכולה וכל דבר שיש לו פעפוע שנפל למקום ידוע מהחתיכה בצלי אע"פ שיש בחתיכה ס' לבטל האיסור צריך נטילת מקום מרדכי בשם כמה רבוותא וסמ"ק והגה"א ואו"ה כלל י"ד ואגור בשם מהרי"ל: הגה וכל מבושל בלא רוטב או אפוי דינו כצלי בכל דבר טור וב"י וי"א דאין אנו בקיאין איזה מיקרי כחוש או שמן ויש לאסור בכל ענין עד דאיכא ס' הגה' ש"ד והגה' מיימוני פט"ו ואו"ה וסמ"ק ואגור בשם מהרי"ל ואפילו איכא ס' צריך נטילת מקום ארוך והכי נהוג ודוקא באיסור חלב או שאר איסור דשייך בו שמנונית אבל באיסור דלא שייך ביה שמנונית והוא בודאי כחוש אינו אוסר רק כדי נטילה עיין בסעיף ט' כך משמע בב"י:

6 דבר שיש לו פעפוע בצלי אם היה אחד חם ואחד צונן התחתון גובר לפיכך אם נפל חם על צונן אינו אוסר אלא כדי קליפה ואם נפל צונן על חם אם אין בהיתר ס' כנגד האיסור הכל אסור:

7 הא דחתיכת איסור אוסרת חברתה בנגיעתה דוקא כשאיסורה מחמת עצמה כגון נבילה או בשר בחלב אבל אם אין בה איסור אלא מה שבלע ממקום אחר אינה אוסרת אחרת הנוגעת בה אפילו אם נצלו יחד במה דברים אמורים כשבלעה איסור שאינו מפעפע אבל בלעה מן הדברים המפעפעים בטבען כגון שומן אוסרת חברתה בין בצלי בין בנוגעת זו בזו חם בחם או בתחתונה חמה ועליונה צוננת שהאיסור הבלוע בעצמה מפעפע ויוצא מחתיכה לחתיכה חדושי רשב"א פכ"ה דף ק"ז ע"ג ומהרא"י בשם א"ז ומהר"מ: הגה וכל זה בב' חתיכות אבל כלי שבלע איסור אוסר היתר שנוגע בו אפילו באיסור שאינו שמן הגהות ש"ד בשם ר"י מאיברא ואו"ה כלל ל"ו:

8 כוליא שצלאו בחלבו אינו אוסר אלא כדי קליפה שהקרום מפסיק: הגה ויש אוסרים וכן נוהגים ואין לשנות ודינו כשאר חלב הנצלה עם בשר ואם נתבשל כך הכוליא נעשית נבילה וצריך ששים נגד כולה וה"ה בקרום שעל היותרת סמ"ק והגהות ש"ד והג"א:

9 מליח שאינו נאכל מחמת מלחו דינו כרותח ומפליט לאסור כדי קליפה ואם הוא שומן הגיד וקנוקנות שבו והקרומות יש להחמיר ולהצריכם נטילת מקום ואם הוא חלב ממש צריך ששים לבטלו ואם הבשר שנמלח עמו הוא שמן אפילו בשומן הגיד וקנוקנות שבו צריך ס' לבטלו וליטול ממקום שנגע כדי נטילת מקום ולפחות קליפה וכל זה לענין חתיכה עצמה שהיה החלב דבוק בה ולענין שאר חתיכות שנמלחו יחד אם אין בכל אחת מהם בפני עצמה ששים לבטל החלב אסורות ואין מצטרפין ביחד לבטל החלב דאין חלב מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב ואם אין ידוע אם נגע בכולן כולן אסורות ואם ידוע שלא נגע אלא באחת ואין ידוע איזו היא כולן מותרות דחד בתרי בטיל אפי' הן חתיכות הראויות להתכבד: הגה וי"א דכל מליחה אינה אוסרת רק כדי קליפה טור ומרדכי בשם ראבי"ה ור' אפרים ופוסקים ור"ן ורשב"א במ"ה ורא"ה בב"ה דף צ"ב בשם רמב"ן וצ"ע אמ"ש ב"י סימן צ"א ות"ח ריש כלל ל"ח ע"ש רמב"ן להפך ולפי שאין אנו בקיאין בין בשר שמן לכחוש נוהגין לשער בכל מליחה בס' כמו בבישול מהרי"ו ובארוך ובהגהת ש"ד ובמרדכי בשם א"ז וכל האחרונים דאם איכא ס' בין הכל ביחד נגד כל החתיכה שהחלב דבוק בה אז הכל שרי מלבד אותה חתיכה שהאיסור דבוק בה מיהו אותה החתיכה שהאיסור נגע בה צריך קליפה מעט רשב"א ואם אינו יודע איזה נגע הכל שרי מרדכי פרק ג"ה וש"ד ואם אין ס' הכל אסור ואין לשנות המנהג ואף על פי שיש בזה קצת קולא אם היה האיסור שמן ומפעפע מ"מ יש לסמוך בכי האי גוונא אדברי המקילין וסבירא להו דאינו אוסר במליחה רק כדי קליפה כדי שלא נצטרך לשער בין איסור שמן לכחוש כי אין אנו בקיאין וכל זה באיסור ששייך בו שמנונית כגון חלב או ציר וכי האי גוונא אבל באיסור שאין בו שמנונית כלל כגון חמץ בפסח לכולי עלמא מליחה אינה אוסרת רק כדי קליפה סברת הרב ממשמעות פוסקים הנ"ל ועיין בא"ח הלכות חמץ כיצד נוהגין וע"ל סימן ס"ד אם הקרומים או חוטים של חלב נמלחו עם בשר י"א דבהפסד מרובה יש להתיר במליחה ע"י קליפה אף על פי שכבר נהגו לשער כל מליחה בס' אפילו באיסור כחוש ויש לסמוך על זה באיסור כחוש שאינו אלא מנהג לשער בס' לפי סברת הרמב"ם והנמשכים אחריו ומהר"מ פדווא בתשובה להרב סימן צ' אבל לא באיסור שמן שמדינא צריך ס':

10 במה דברים אמורים כשהאיסור וההיתר שניהם מלוחים ואפילו איסור מליח וההיתר תפל אבל אם ההיתר מלוח והאיסור תפל אינו צריך אלא הדחה וע"ל סימן ע' ויש אוסרין אם נוגעין זה בזה ויש להקל במקום הפסד:

11 זה שאמרנו באיסור מליח והיתר תפל שאם הוא שמן אוסר עד שיהא בו ששים לבטלו דוקא בשהיה האיסור המליח למטה וההיתר תפל למעלה משום דתתאה גבר אבל אם היה ההיתר תפל למטה והאיסור המליח למעלה אינו אוסר אלא כדי קליפה: הגה ויש חולקין ואומרים דבמליחה אין חילוק אם הוא למעלה או למטה תוספות והרא"ש וסמ"ק והטור והגהות מיימוני והכי נהוג:

12 גבינות שנעשו בדפוסי עובדי כוכבים אע"פ שנמלחו בתוכן מותרים: הגה וה"ה אם נמלח היתר בשאר כלי איסור תשובת הרשב"א ואפילו אינו מנוקב ד"ע דאין מליח כרותח כל כך להפליט מן הכלי מה שבלוע בתוכו ודוקא בדיעבד אבל לכתחלה אסור מרדכי והגהת ש"ד:

13 מלח או תבלין שהם בקערה של בשר מותר ליתנם בחלב: הגה וה"ה אם היו בכלי איסור דמאחר שהם יבשים אינן בולעים מן הכלי רק שהכלי הוא נקי ואין איסור דבוק בו הגהות ש"ד וכ"כ א"ח בשם הרא"ה והמחמיר לכתחלה תבא עליו ברכה ארוך וסמ"ג ועי' לעיל ס"ס צ"ה:

14 מלח הבלוע מדם כגון ממליחת בשר ונתנוהו בקדרה או שנתנו בקדרה בשר מלוח בלא הדחה אם יש ס' כנגד המלח מותר: הגה אע"פ שהמלח עדיין נותן טעם בקדירה מאחר שאין המלח אסור מחמת עצמו אלא מחמת דם שבתוכו דכל מקום שאין האוסר יכול לילך שם אין הנאסר אוסר יותר מן האוסרו וע"ל סימן ס"ט בטור ובהגהות ש"ד ובש"ד:

פירוש כרתי על שולחן ערוך יורה דעה ק״ה

1 מע"ל וכו' ואם נכבש בכלי מעל"ע וכלי בלוע איסור אוסר הנשרה בו דה"ל כמבושל ואחרונים תמהו דהא ה"ל נטל"פ ועמ"ש פלתי ומה שקשה בזה בתוס' ורא"ש ומה שי"ל ליישב באו"ה

2 ויש מקילין אם לא שהאיסור שמן דאז מפעפע למעלה ואף אנן בקיאין בזה ש"ך:

3 וספק כבוש. דהוי איסור דאורייתא ולכך ספקו להחמיר אבל בב"ח דרבנן כדאמרינן חידוש הוא דאי תרו לי' וכו' ספיקו מותר ועמ"ש פלתי אם כבוש בציר שהוא כדי שיתן על האור ג"כ מהתורה ע"ש:

4 אסור עי' פלתי היינו ספק יש כאן ב' חתיכות א' נכבש מעל"ע וא' בפחות ולא ידעינן מי הוא הנכבש מעל"ע זהו דספיקו אסור אבל אם יש ספק אם מונח כבוש מע"ל או בפפות עמ"ש פלתי דיש להקל ואוקמינן בחזקת כשרות:

5 בתוך חומץ ודעת הש"ך בחומץ בעינן מע"ל כמו במים והאריך בראי' ועמ"ש פלתי דאין להקל אפי' בחומץ גרוע. ודעת המ"א דחומץ שכר לא הוי דבר חריף ולכך כתב דבחמץ בפסח לא הוי דבר חריף רק משקה שקורין בארשט ועמ"ש פלתי:

6 כדי קליפה והציר צריך ליהות אינו נאכל מחמת מלחו:

7 לכתחילה אפי' דבר שדרכו בהדחה דודאי ידיח מ"מ יש ליזהר לכתחלה:

8 אלא כ"ק עמ"ש פלתי דדעת הש"ך אפי' נפסק קלוח ואני כתבתי דבעינן דוקא דלא נפסק קלות אם לא בדבר גוש או חום אצלהאש כמו בפסח שנצלה באש ונטף מרוטבו דאז אפי' לאו נפסק אוסר כדי קליפה.

9 דכ"ש אינו אסור ומהרש"ל מחמיר בדבר גוש דהוי ככלי ראשון ועי' פלתי כי דעת התוס' דלא כוותי' ואין לנו אלא דברי רמ"א דלא מחלק

10 אמרינן בי' עי' פלתי כי דעת מהרש"ל בכלי לא שייך דין תתאי וכו' וע"ש בכלי חרס. יש להחמיר:

11 אסור לערות וכו' אינו אסור רק כשעליון צונן ותחתון חם אבל שניהם חמין מותר עי' פלתי:

12 ודוקא באיסור חלב עי' פלתי דבררתי כי אמרינן אזל היתר ומטפם לאיסור באיסור עצמו ולא שיפטם לבלוע ובאיסור עצמו ג"כ אם אין איסור כחוש לגמרי אבל בכחוש לגמרי לא אמרינן ע"ש באריכות:

13 דשייך בו שמנונית היינו באיסור דרבנן אבל במילתא דאורייתא אפי' כחוש לגמרי אסור דאנן לא בקיאין ש"ך:

14 בשר בחלב ועמ"ש פלתי אם הפי' דנצלה בשר עם גבינה אבל בשר בלוע ונצלה עם שאר דברים אין איסור מחמת עצמו ואינו אוסר או י"ל בשר בחלב הואיל האי לחודי' שרי הוי איסור מחמת עצמו ועיין פלתי דעיקר כפי' ראשון ע"ש באריכות

15 הנוגעת ובזה בקיאין להבחין בין כחוש לשמן ודם איסור כחוש פ"ח:

16 בתחתונה חמה אבל אם צוננת אפילו קליפה לא בעי דלא שייך אדמיקר וכו' כיון שהוא רק איסור בלוע ש"ך ופר"ח חולק:

17 אפילו באיסור שאינו שמן ואי יש בו שמן אם אוסר רק כ"ק או מפעפע יותר נסתפק הש"ך וצ"ע:

18 ואם נתבשל כו' דכולי' נעשה נבילה דהוי איסור דבוק ואין הקרום מפסיק לבל יהיה איסור דבוק ואין לתמוה כיון דאנן אף במליחה בעינן ס' אם כן מה ארי' נתבשל הא מעת מליחה נאסרה ואי דנצלה בלי מליחה הא אסורה משום דם דבכולה משערינן ואפשר דיש ספק אם נתבשל בלי מליחה מחמת דם ה"ל ספיקא דרבנן אבל מחמת חלב ה"ל ספיקא דאורייתא דאף דאיסור דבוק דרבנן מ"מ גוף איסור דאורייתא וצ"ע:

19 והקרומות פי' ענין נפרד גיד וקנוקנות דאיסור דרבנן סגי בקליפה אבל קרומית מחלב שאיסור' דאורייתא אף שכחוש מ"מ בעי נ"מ פ"ח:

20 דאין חלב וכו' וא"כ אין מצטרפין לבטל וכל אחד צריך ס' ודווקא במליחה דלעיל פסק דחלב מפעפע:

21 אם אין ידוע הש"ך ופר"ח האריכו ושרש דבריהם כיון דאילו מפעפע מחתיכה לחתיכה היה מספיקם לבטל החלב א"כ בנגע בכולם הא יש ס' ואי בלא נגע לבטל חד בתרי ומהר"מ ס"ל חתיכה נעשה נבילה וא"כ פולט וחזר ובולע אבל לשיטת מחבר דלא ס"ל חתיכה נעשה נבילה קשה והפרי חדש פי' דכל חתוכות יש ששים אבל הרוב ליכא ששים וכיון דלא ידעינן חיישינן דלמא נגע ברוב ואסרן ולא שייך ברובא בטל דרוב נאסרו:

« כרתי על שולחן ערוך יורה דעה ק״ד כרתי על שולחן ערוך יורה דעה ק״ו »